מיעוט מי שפיר
מי שפיר נוצרים כ-12 יום לאחר ההתעברות, לאחר יצירת שק ההריון, ומטרתם להגן על העובר ולסייע להתפתחות השרירים, הזרועות, הריאות ומערכת העיכול.
מהם מי השפיר ומה מטרתם:
בתחילת ההריון, מי השפיר למעשה מורכבים מנוזלים שלך. בקירוב לשבוע ה 20 להריון , מי השפיר הם ברובם, שתן של העובר. העובר יבלע ויפריש את מי השפיר וינשום וישאף אותם כדי לאמן ולפתח את מערכת הנשימה.
מהשבוע ה-12 להריון כמות מי השפיר עולה בהדרגה, ובשבוע 32 להריון כמות מי השפיר תגיעה לשיאה. החל מהשבוע ה- 33 להריון ועד לזמן הלידה, ככל שהתינוק ימשיך להתפתח ולגדול, תלך ותפחת כמות מי השפיר, כדי לפנות לעובר מקום ברחם. כתוצאה מירידה בכמות מי השפיר, את תרגישי את תנועות העובר בעוצמה חזקה יותר.
מיעוט מי השפיר לעומת ריבוי מי שפיר, הוא מצב בו אין כמות מספקת של מי שפיר והוא עלול לקרות בכל זמן במהלך ההריון, אבל זה שכיח בשליש השלישי להריון.
סיבות אפשריות למיעוט מי שפיר בזמן ההריון:
- בעיה בשליה- אם השליה אינה מצליחה להזרים דם ונוזלי הזנה לעובר.
- דליפת מי שפיר.
- מום בעובר- למשל, בעיה בכליות שבעקבותיה העובר מייצר מעט שתן.
- פגמים מולדים
- קרע בשיליה
- הריון עודף
- מצב בריאותי של האם - התייבשות, רעלת הריון, סוכרת הריון.
סיבוכים אפשריים בעקבות מיעוט מי שפיר:
לרוב, מיעוט קל במי שפיר הוא חסר השלכות רפואיות כלשהן לעובר. לעומת זאת, מיעוט גדול במי שפיר הוא בעל השלכה רפואית חמורה, לרוב ללא קשר לסיבה ממנה הוא התפתח.
סיבוכים אפשריים אם מיעוט מי שפיר התרחש בחציו הראשון של ההריון:
מומים מולדים כתוצאה מחוסר מקום להתפתחות תקינה של מערכות גופו של העובר.
עלייה בסיכון גבוה להפלה או ללידת ולד מת.
סיבוכים אפשריים אם מיעוט מי השפיר התרחש בחציו השני של ההריון:
לידה מוקדמת
עיכוב גדילה IUGR
סיבוכים בלידה.
דרכי הטיפול במיעוט מי שפיר:
קיימים מספר טיפולים שניתן לקבל לטיפול במקרה של מיעוט מי שפיר, זה תלוי בחומרת המיעוט במי השפיר ובשבוע ההריון בו הוא אובחן. אך בכל מקרה, דרכי הטיפול מוגבלות וישנן בעיות נקודתיות אשר אינן ניתנות לטיפול.
ברב המקרים, ההנחייה שתתקבל ע"י הרופא היא שתייה מרובה ולהימנע ממאמץ. במקרים קיצוניים יותר, ייתכן וההמלצה תהיה להתאשפז בבית חולים על מנת לקבל טיפול ומעקב צמוד.
לעיתים, דרך הטיפול תהיה התערבות חיצונית. בעזרת קטטר, יוחדרו נוזלים לשק ההריון בדומה לבדיקת מי השפיר. שיטה זו מוגבלת ואינה מתאימה לטיפול ארוך טווח, מאחר והסיכון לקבלת זיהום גבוה. לכן, ברב המקרים, מבצעים התערבות זו רק בשלבי הריון מאוחרים.
החל מהשבוע ה- 24 להריון, במקרה ומיעוט מי השפיר קיצוני ומהווה סיכון, נשקלת האפשרות ללידה מוקדמת. לידה מוקדמת בשלב זה נעשית בעזרת השראת לידה או בניתוח קיסרי והיא מובילה ללידת פג. דרך טיפול זו אינה אופטימלית, ונוקטים בה רק במקרים ומזהים עיכוב בהתפתחות העובר או סיכון חייו. במקרים כאלה, סיכויי העובר להתפתח בצורה תקינה באינקובטור גדולים יותר.
במקרים חריגים וקיצוניים יהיה צורך לשקול הפסקת הריון יזומה. כאשר מזהים כי מיעוט מי השפיר חריף עד כדי סיכון האם או התפתחות העובר אינה תקינה.
המידע אינו מחליף ייעוץ רפואי.
