דימום בהריון


דימום בהריון הוא דבר די מלחיץ. לדימום יכולות להיות אינספור סיבות, והוא לאו דווקא מעיד על הפלת העובר. בכל מקרה של דימום, מומלץ להגיע לבדיקה.

דימום בהריון מופיע בכ-30% מאוכלוסיית הנשים ההרות. לרוב, הדימום מופיע בשליש הראשון להריון, ובדרך כלל אין סיבה לדאגה כאשר מדובר בדימום קל.
עם התקדמות ההריון, הסיכון לדימום פוחת והסיבות להופעתו גם מצטמצמות.
יש שיגידו כי דימום בתחילת ההריון מעיד על הפלה וכי דימום בסוף ההריון מעיד על לידה. זה לא בהכרח נכון. ישנן סיבות שונות ומגוונות אשר מובילות לדימום בהריון, שחלקן אף מעידות על התרחשות חיובית.

ראשית, בכל מקרה של דימום בהריון, יש לפנות לרופא במהירות האפשרית וזאת על מנת לשלול התפתחות שלילית בהריונך. סביר להניח שגם רופא הנשים שלך יתייחס לעניין כמצב דחוף הדורש בדיקה מיידית. בביקורך אצל הרופא, הוא ישאל אותך מספר שאלות כגון גיל ההריון, היסטוריה של מחלות קודמות, הרגלים, ניתוחים, על תוצאות בדיקות דם ואולטרסאונד קודמות, על הריונות קודמים, קרישיות דם ועוד. לאחר מכן, הוא יבצע בדיקה גופנית כדי לזהות רגישויות או סימני גירוי, ייקח מדדים ויערוך בדיקת אולטרסאונד ובדיקה גניקולוגית קפדנית על מנת לבדוק את כמות הדימום ואת תקינות ההריון. 

דימום בהריון בשל השתרשות:

בחלקו המוקדם יותר של השליש הראשון להריון, הופעת דימום יכולה להעיד על השתרשות. הדימום בעת ההשרשה נוצר מהשתרשות הביצית המופרית בדופן הרחם. דופן הרחם מכוסה רירית מלאת דם ולעתים הצמדות הביצית אל הרירית מובילה לדימום קל. פירוש המצב הוא שהביצית נקלטה ברחם בצורה אופטימאלית ושההריון מתחיל להתהוות בצורה תקינה.

דימום בהריון לאחר קיום יחסי מין:

קיום יחסי מין בזמן ההריון, יכול לגרום לדימום תוצאה בשל רגישותו של צוואר הרחם. במהלך ההריון, כלי הדם בנרתיק מתרחבים ולכן צוואר הרחם רגיש ופגיע במיוחד. אין מניעה לקיים יחסי מין במהלך ההריון (אלא אם כן הרופא המליץ להימנע מכך מסיבות בריאותיות) אך יחד עם זאת, זה יש לזכור כי זה לא הזמן ליחסי מין נמרצים ו"פרועים" מאחר והאיזור רגיש אך רבות הנשים שהעידו שקיום יחסי מין בהריון אפילו מהנים יותר. 

דימום בהריון בשל עלייה ברמת האסטרוגן:

סיבה נוספת, העלולה לגרום לדימום בהריון, הינה עלייה ברמת האסטרוגן בגוף האישה במהלך ההריון. רמת אסטרוגן גבוהה עלולה לגרום לגוף לייצר פוליפים ברחם ו/או בצוואר הרחם, הפוליפים הללו עלולים לגרום לדימום בהריון. מומלץ מאוד לבדוק את הפוליפים ולבצע אחריהם מעקב כדי לוודא שהם אינם מזיקים לגופך בדרכים אחרות. במידה ויימצאו תקינים, אין סיבה לדאגה.

דימום בהריון בשל הריון חוץ רחמי:

החשש הגדול ביותר במקרה של דימום בתחילת ההריון הוא הריון חוץ רחמי. הריון חוץ רחמי הוא נדיר ומתרחש בכ- 2% מכלל ההריונות ולרוב יסתיים ההריון מעצמו ולא יתפתח. כאשר הדימום נובע מהריון תוך רחמי, הדבר מהווה סכנה לאם.
במקרה של הריון חוץ רחמי, הביצית מופרית אך לאחר ההפריה הביצית אינה מצליחה להשלים את הדרך מהחצוצרה אל הרחם ולכן ההריון לא יתפתח בצורה תקינה. במקרה של הריון חוץ רחמי יתקיימו תופעות הריון רגילות, ואף תיראה בבדיקות הדם נוכחות של הורמון ההריון, אך עליית ההורמון לא תהיה תקינה עם התפתחות הריון. לרוב הריון חוץ רחמי מלווה בכאבי בטן חזקים ודימום חזק.
במידה ובדיקת האולטרסאונד מצביעה על הריון מחוץ לרחם, יש צורך מידי בהתערבות רפואית כדי להפסיק את ההריון ולוודא שלא נותרו שאריות מההריון בחצוצרה או בחלקים אחרים של חלל הבטן.

דימום בהריון בשל שליית פתח:

החל מהשבוע ה-24 להריון, עלול להתרחש מצב המכונה שילית פתח. השיליה מכסה את הפתח בין צוואר הרחם לרחם. מצב של שילית פתח יכול לגרום לדימום בהריון. במקרים בהם נוצרת שילית פתח לפני השבוע ה-30 להריון, מבצעים מעקב אחר מצבה של האשה ההרה ואחר מצבו של העובר. אם קיימת מצוקה אצל העובר או אצל האם בעקבות שילית פתח, יבוצע ברוב המקרים ניתוח קיסרי מיידי. במקרים בהם השיליה מכסה רק חלק מפתחו של צוואר הרחם, ניתן לרוב לבצע לידה רגילה.

דימום בהריון בשל הפרדות שילייה:

בשליש השני והשלישי להריון, עלול להתרחש מצב של הפרדות שיליה. הפרדות שיליה היא התנתקות, חלקית או מלאה, של השיליה מצוואר הרחם. התנתקות זו גורמת לירידה באספקת החמצן של העובר ומלווה בדימום כבד וכתוצאה מכך, לאובדן דם רב אצל האישה ההרה. לכן, הפרדות שיליה מהווה סכנה לחיי העובר ולחיי האם ולכן, יש להתפנות מיד לבית החולים. 

סיבות נוספות העשויות לגרום לדימום בהריון:

דימום בהריון יכול להיגרם כתוצאה מפגיעה בכלי דם מקומי או מפציעה כלשהי ואף כתוצאה מבעייה הקשורה לקרישת דם אצל האישה ההרה. בהקשר זה, יש לזכור כי לא כל דימום המופיע במהלך הריון קשור בהכרח להריון או לעובר עצמו. 

בחלק מהמקרים הדימום עלול להעיד על הפלה, והיא בלתי נמנעת. זו דרכו של הגוף להתמודד עם הריון שאינו מתפתח בצורה תקינה. אך בכ- 20% מהמקרים קיים סיכוי להצלת העובר אם על ידי שמירת הריון או על ידי טיפול בהורמון או שניהם יחד. כמובן שהרופא שלך ינחה אותך כיצד להתנהג לאחר מקרה זה. כ- 15% מההריונות נופלים במהלך השליש הראשון, וככל שההריון מתקדם יותר כך הסיכון להפלה יורד.

בשליש השלישי ובמיוחד לקראת סופו, דימום עשוי להעיד על תחילתה של לידה מוקדמת, לכן הזדרזי להגיע לבדיקה, רצוי לקחת איתך תיק מסודר ובו ציוד ללידה לבית החולים למקרה שתלדי.